חורי התולעת (Wormhole Escape)
בוודאי זכור לך כי באחד הפוסטים הראשונים קבענו שפעם שעברת את אופק האירועים של אירוע ההתכוונות אין עוד דרך חזרה. אין עוד פניות פרסה שניתן לעשות על מנת להגיע חזרה אל היציאה שפספסת. כל הדרכים חזרה אל העתיד האופטימלי שלך דאז נחסמו. כתבתי אז שאני אומר זאת בהסתייגות והגיע הזמן לבאר את ההסתייגות הזו:
בואו נחזור רגע לאנלוגיית הכביש הנ"ל. כתבנו אז שברגע שעברת את כל היציאות המובילות אל עתידך האופטימלי איבדת את הנתיב אל העתיד הזה. אין עוד שום פעולה שאתה יכול לנקוט על מנת לתקן זאת. אבל, כמו לרוב הדברים בחיים, גם כאן יש יוצא מן הכלל. באנלוגיה של הכביש - היציאות אינן קיימות עוד לפניך, אבל הם עדיין נמצאות מאחוריך. זה נכון שהכביש חד סטרי, אבל היותו של הכביש חד סטרי היא הגדרה בלבד, בפועל - אין חוק פיזיקלי שמונע ממך לסובב את הרכב ולנסוע אחורה כנגד כיון התנועה על מנת לחזור לאחת היציאות הללו... נכון שזה יכול להביא לשלילת רישיונך במקרה הקל, ולתאונה קטלנית במקרה הסביר. זה פשוט משוגע לגמרי. אבל - זו דרך אפשרית.
בטרמינולוגיה של עיקרון התכוונות הזמנים הדרך הזו נקראת "בריחה דרך חורי תולעת". כמעט בכל נקודת מצב ישנה אפשרות לברוח חזרה לנתיב האופטימלי. אמנם,אין ממש אפשרות להסביר היכן זה נמצא ואיך ניתן להגיע לזה מפני שלכל אחד יש את"חורי התולעת" שלו. זה משהו שתצטרך לגלות בעצמך. אך זכור: בכל בריחה דרך חורי תולעת קיימים סיכונים. בחלקם סיכונים גדולים מאד. לפני שתנסה לצאת כך, עליך להבין היטב את הסיכונים הכרוכים בכך ולהחליט אם הסיכון שווה את הסיכוי. וזו בחירה שהיא לגמרי שלך. בנוסף - ככל שהתרחקת מהנתיב המסלול חזרה נהיה מסוכן יותר. באנלוגיה של הכביש - ככל שאתה נוסע כנגד כיון התנועה מרחק גדול יותר, כך אתה חשוף לסכנות רבות יותר.
בא נצלול לעומק יותר, נבין יחדיו מהו "חור תולעת". דבר זה יקל עליך למצוא אותו באם תחליט לעשות זאת: "חור תולעת" או בשמו המדעי יותר "גשר איינשטיין - רוזן" הוא אלמנט טופולוגי היפותטי ה"מקצר" את המרחק בין שתי נקודות רחוקות במרחב המקום-זמן.
דמיין לעצמך נמלה עומדת בצדו האחד של הבלון. כמובן שלבלון יש גם צד שני. אז הבה נסכם שהנמלה עומדת בנקודה בה הנקודה שממול היא הנקודה הרחוקה ביותר. כלומר בערך באמצע הבלון. אם הנמלה רוצה להגיע לנקודה המקבילה בצדו האחר של הבלון עליה יהיה לצעוד כברת דרך, מה שייקח זמן רב ומאמץ לא מבוטל. אבל מה אם יכולנו לצבוט את הבלון כך ששני צדיו ההופכיים יגעו אחד בשנה במקום הצביטה? ומה אם אז כששני הצדדי נוגעים אחד בשני היינו עושים נקב שמחבר את שני הצדדים אחד לשני? במקרה כזה תוכל הנמלה לעבור ישירות לצד השני מבלי לעשות את כל העיקוף. לו תמצא הדרך לעשות זאת במציאות הגדולה יותר של היקום אזי יתקצרו מרחקים של מיליארדי קילומטרים לסנטימטרים בודדים. אבל כיון שהמרחב והזמן הם שני צדדים של אותו המטבע הרי שמשמעות הדבר הוא שנוכל לקצר גם את הדרך בין הנקודות מצב של הזמן. כלומר לעבור מההווה לעתיד או אף לעבר מבלי שנצטרך לעבור בכל נקודות הזמן שמחברות אותם. המקום הזה, ה "נקב" הזה שדרכו ניתן לקצר את המרחב-זמן נקרא בלשון מדעית (וגם עממית משהו) "חור תולעת".
ועכשיו חזרה לעניינינו - המקום בו אתה נמצא עכשיו הוא נקודת מצב שאנו קוראים לה "הווה". ואילו הנקודה שבצד השני היא "העתיד האופטימלי". הנקודה הפנימית ביותר בתודעה הסביבתית שלך, המקום העמוק ביותר בתת המודע שלך (שגם הוא חלק מהתודעה הסביבתית) הוא "חור התולעת" שדרכו תוכל לקצר את הדרך על העתיד האופטימלי שלך. זהו הגשר הנכסף. כשכלו כל הדרכים האחרות לחזור לנתיב האופטימלי שלך, עליך למצוא את הנקודה הזו, הנקודה הפנימית ביותר שלך והיא תדריך אותך איך לחזור לנתיב הנכון. העניין הוא שצריך לדעת איך להגיע לנקודה הזו.
אין דרך מסוימת שעליה ניתן להצביע כיצד להגיע לנקודה הזו, ואתה לא יכול להגיע אליה לבדך כשם שהנמלה על הבלון לא יכולה לצבוט אותו לבד. לכן הדרך להגיע אליה איננה "דרך מסוימת ומסודרת" אלא דרך שהיא על גבול השיגעון ממש. בכדי להגיע אליה עליך לשכוח את כל מה שלמדת על החיים, את כל הדעות הקדומות שלך, את כל התובנות שלך, את כל מה שלימדו אותך מטל שחר ילדותך. כל הדברים הללו מקבעים אותך כרגע. עליך להשתחרר מכל המגבלות ולתת לנקודה הפנימית ביותר שלך לצוף לפני השטח ולהתגלות. אם תצליח לעשות זאת תוכל להגיע חזרה לנקודות היציאה שלך. אבל ראה הוזהרת! - ייתכן וזה ידרוש ממך הקרבה גדולה מאד. כשצובטים את הבלון קיים חשש אמיתי שהבלון יתפוצץ והנזק שיבוא בעקבות פיצוץ שכזה יהיה בלתי ניתן לתיקון. אולי זו הסיבה מדוע למרות שבאופן תיאורטי כל אחד יכול להגיע לכך - רק מעטים הצליחו לעשות זאת בפועל. נכון - אם תצליח - תעוף! אבל אם לא - כנראה תאבד הכל.
הלכך - הכניסה לחורי תולעת הוא משהו שיש לשקול רק בדיעבד, רק במצב של אין ברירה. רק במצב שאין עוד מה להפסיד. המלצתי היא להסתפק בעתיד הפחות אופטימלי הקיים לפניך עכשיו ולא לנסות מעברים שכאלו. אבל אם בחרת בדרך המסוכנת, עליך להתכונן היטב למה שעומד להתרחש. כשאני אומר להתכונן היטב אינני מתכוון להתכונן למצבים שיכולים להתרחש כי הם בלתי צפויים. אני מתכוון לקושי הנפשי העצום הכרוך בכך. אם לא תהיה מוכן - רב הסיכוי שתתקל באירוע התכוונות בעל ממדים אפוקליפטיים של ממש (עבורך) בניסיון נואש של עתידך האופטימלי להציל אותך מעצמך.
אבל, אחרי כל ההזהרות - אם בחרת בדרך הזו והצלחת, אז השגת משהו שרק מעטים מאד השיגו, והוכחת שליטה בדרגה הרביעית (מתוך 11 דרגות אפשריות עליהן נלמד בהמשך) של עיקרון התכוונות הזמנים.
');){kind=link}